<h1>שבלי הלקט סימן קי"ז</h1>
<h2>דף קב:</h2>
תנו רבנן רטייה שפירשה מעל גבי מכה מחזירין אותה בשבת. ר' יהודה אומר הוחלקה למעלה, דוחקה למטה, למטה, דוחקה למעלה, ומגלה מקצת רטייה ומקנח פי המכה. ורטייה עצמה לא יקנח מפני שממרח. ואם מירח חייב חטאת. אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי, אבל פירשה על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל דהילכתא כתנא קמא. ואע"ג דאמר רב יהודה הלכה כר' יהודה לית הילכתא כוותיה, דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כתנא קמא, דאמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדרה, ואמינא ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת בשפירשה על גבי כלי, ואמר רב יהודה הלכה כר' יהודה. אמר ליה לא שמיעא לי, כלומר לא סבירא לי. פי' וכל זה במכה שאין בה סכנה, וגם אין בה צערא יתירא. ובעל הדיברות כתב כי פליגי בשפירשה שלא מדעת אבל אם פירשה מאתמול או אם הזיד וסילקה בשבת דברי הכל לא יחזיר.
